למה כדאי בכלל לטפל בחרדה חברתית?טיפול בחרדה חברתית, ביישנות ופחד קהל

הנה מספר סיבות שלא חשבתם עליהן, שבגללן כדאי לטפל בחרדה חברתית.

מניעת מחלות

חרדה ולחץ במצבים חברתיים, במיוחד בגיל ההתבגרות פוגעים במערכת החיסונית ומגבירים תהליכים דלקתיים בגוף. בנוסף ישנו סיכון גבוה יותר לפתח בהמשך החיים לחץ דם גבוה, כולסטרול ומשקל עודף. הימנעות מלבטא את מה שרוצים ומרגישים פוגעת באזור הגרון ועשויה לגרום למחלות הקשורות בגרון ובבלוטת התריס.

החרדה החברתית שלכם משפיעה על ילדיכם 

הורים עם חרדה חברתית נוטים יותר להתנהג בצורה שתעמיד את ילדיהם בסיכון גבוה לפתח חרדות משל עצמם. (מתוך מחקר של ד"ר גולדה גינסבורג, מומחית לחרדות אצל ילדים, במרכז ג'ון הופקינס)

חרטה לפני המוות

ברוני וור, היא אחות אוסטרלית שעובדת עם חולים סופניים. היא תעדה וסיכמה את שיחותיה עם אנשים על ערש דווי בספר "חמשת החרטות הנפוצות של הגוססים" (The Top Five Regrets of the Dying ). רוב החרטות קשורות ליחס שלי לעצמי – הלוואי והיה לי את האומץ לבטא את הרגשות האמיתיים שלי, הלוואי והיתי נאמן לעצמי ולא חי לפי ציפיות של אחרים והלוואי והייתי יכול להיות יותר מאושר. כשסובלים מחרדה חברתית, קשה לבטא את הרגשות ואת הרצונות שלנו, לפעמים כל ההתנהגות מכוונת כדי לרצות את הזולת תוך התעלמות מהרצונות שלנו וכמובן קשה להיות מאושרים באמת במצב הזה.

אז מה מונע מאנשים מלטפל בחרדה חברתית?

לפי הסטטיסטיקות בארה"ב, פחות מחצי מהאנשים שסובלים מחרדה חברתית פונים לקבלת טיפול. הסיבה לכך עדיין לא ברורה לגמרי אבל לדעתי יכולות להיות לכך מספר סיבות.

זהו האופי שלי ואי אפשר לשנות את זה

כשחיים עם חרדה חברתית מגיל צעיר, אפשר להתבלבל ולחשוב שהחרדה החברתית היא תכונת אופי ולתאר אותה כביישנות או סגירות. ולכן, אם זה האופי שלי, אי אפשר לשנות אותו. תמיד הייתי כך וצריך ללמוד לחיות עם זה.

חרדה חברתית בעוצמה נמוכה לא משפיעה על החיים באופן חזק

כאשר סובלים מחרדה חברתית בעוצמה נמוכה, אפשר ללמוד, להתחתן ולמצוא עבודה תוך כדי שמוצאים דרכים לעקוף את החרדה או להתמודד איתה באופן נקודתי – כמה פעמים בחיים באמת צריך לדבר לפני קהל? וכמה קל היום כשלא צריך לדבר – יש סמס, שרותי הודעות ואימייל. וברוב הפעמים, נוח יותר לעקוף את הבעיה או להתעלם ממנה מאשר להתמודד איתה.

חוסר מודעות לאופן ההתנהגות שלנו

רוב ההתנהגויות שלנו נראות לנו אוטומטיות לגמרי, אנו חושבים שזוהי הדרך הטבעית להתנהג ואין אופציה אחרת. למעשה אנחנו כמעט ולא חושבים על התגובות ועל ההתנהגות שלנו. אנחנו פשוט פועלים כך. אם אנחנו עוצרים לנתח את ההתנהגות, ברוב המקרים השכל ימציא לנו תרוץ והסבר. למשל, אם לא בא לי ללכת למסיבה, השכל יתרץ את זה: מחר עובדים, האנשים/המוזיקה משעממים, זה רחוק, אין לי מה ללבוש ועוד. רק התבוננות מעמיקה יותר תוכל לחשוף את הפחד שקיים שם ולזהות אותו בעוד מצבים.

פחד מהשינוי

שינויים בחיים בד"כ מרתיעים ומלחיצים אנשים ובמיוחד במקרה של חרדה חברתית. הרי אחרי שנשתחרר מהחרדה הזו, נתנהג בדיוק באופן שממנו אנו פוחדים כל כך. נדבר בחופשיות ובקול רם עם אנשים, נהיה פתוחים ומשוחררים, אנשים ישימו לב אלינו  ונהיה חשופים יותר לכישלון או לביקורת. הפחד הזה הינו מצב טבעי בהחלט מכיוון שהתודעה שלנו בטוחה שההתנהגות הסגורה והביישנית מגינה ושומרת עלינו.

איך את מטפלת בחרדה חברתית?

הטיפול בחרדה חברתית מתבצע בשיטת המסע, במשך סדרה של 12 מפגשים.

במשך המפגשים נחשוף את מקורות החרדה החברתית והפחדים שמזינים אותה ונטפל בהם. בין הנושאים שנעסוק בהם: הפחד להיות במרכז תשומת הלב, הפחד מכישלון, הצורך לרצות אנשים אחרים, הצורך להיות מושלם, היחס לבעל סמכות, קבלת משוב ועוד. כמו כן המפגשים משלבים תירגול בתקשורת מעצימה והגשמת החזון האישי.

הטיפול בנושאים הללו מאפשר לשפר את הדימוי העצמי והביטחון העצמי, להקטין את הביישנות ולהחליש ולהעלים את התופעות של החרדה החברתית.

ניתן להפסיק את הטיפול בכל שלב אבל מומלץ מאד להשלים כל הסידרה עד סופה.

תדירות הטיפול המומלצת היא פעם בשבוע לארבעת המפגשים הראשונים  ולאחר מכן לפחות פעם בשלושה שבועות.

עוד פרטים נמצאים בדף השאלות הנפוצות.

לתאום טיפול בחרדה חברתית, צרו איתי קשר:

* שדה חובה

 

Google