למה כדאי לטפל בחרדה חברתית?

אפשר לחיות עם חרדה חברתית.  אבל הנה מספר סיבות שבגללן כדאי לטפל בחרדה חברתית כבר עכשיו.

למנוע מחלות

חרדה ולחץ במצבים חברתיים, במיוחד בגיל ההתבגרות פוגעים במערכת החיסונית ומגבירים תהליכים דלקתיים בגוף. בנוסף ישנו סיכון גבוה יותר לפתח בהמשך החיים לחץ דם גבוה, כולסטרול ומשקל עודף. הימנעות מלבטא את מה שרוצים ומרגישים פוגעת באזור הגרון ועשויה לגרום למחלות הקשורות בגרון ובבלוטת התריס.

החרדה החברתית של ההורים משפיעה על הילדים 

הורים עם חרדה חברתית נוטים יותר להתנהג בצורה שמעמידה את ילדיהם בסיכון גבוה לפתח חרדות משל עצמם. (מתוך מחקר של ד"ר גולדה גינסבורג, מומחית לחרדות אצל ילדים, במרכז ג'ון הופקינס)

חרטה לפני המוות

ברוני וור, היא אחות אוסטרלית שעובדת עם חולים סופניים. היא תיעדה את שיחותיה עם אנשים על ערש דווי בספר "חמשת החרטות הנפוצות של הגוססים" (The Top Five Regrets of the Dying ). החרטות העיקריות קשורות ליכולת להיות אמיתי עם עצמי. בעיקר האומץ לבטא את הרגשות האמיתיים ולהיות נאמן לעצמי ולא לחיות לפי ציפיות של אחרים.

כשסובלים מחרדה חברתית, קשה לבטא את הרגשות ואת הרצונות שלנו. לפעמים כל ההתנהגות מכוונת כדי לרצות את הזולת תוך התעלמות מהרצונות שלנו.

אז מה מונע מאנשים מלטפל בחרדה חברתית?

לפי הסטטיסטיקות בארה"ב, פחות מחצי מהאנשים שסובלים מחרדה חברתית פונים לקבלת טיפול. הסיבה לכך עדיין לא ברורה לגמרי אבל לדעתי יכולות להיות לכך מספר סיבות.

מחשבה שחרדה חברתית היא תכונת אופי

כשחיים עם חרדה חברתית מגיל צעיר, אפשר להתבלבל ולחשוב שהחרדה החברתית היא תכונת אופי. נוטים לתאר אותה כביישנות או סגירות. ולכן חושבים שזה אופי ואי אפשר לשנות אותו.  אלא צריך ללמוד לחיות עם זה.

החרדה החברתית היא לא תכונת אופי. היא בסך הכל תגובת הגנה שאפשר לשנות.

חרדה חברתית בעוצמה נמוכה לא משפיעה על החיים באופן חזק

אפשר להסתדר בחיים גם כאשר סובלים מחרדה חברתית בעוצמה נמוכה. אפשר ללמוד, להתחתן ולמצוא עבודה תוך כדי שמוצאים דרכים לעקוף את המצבים המלחיצים. אפשר להתחמק מלדבר בפני קהל. והיום כמעט שלא צריך לדבר עם אנשים יש ווטסאפ ושירותי הודעות. ברוב הפעמים, נוח יותר לעקוף את הבעיה או להתעלם ממנה.

חוסר מודעות לאופן ההתנהגות שלנו

רוב ההתנהגויות שלנו נראות לנו אוטומטיות לגמרי. אנו חושבים שזוהי הדרך הטבעית להתנהג ואין אופציה אחרת. למעשה אנחנו כמעט ולא חושבים על התגובות ועל ההתנהגות שלנו. אנחנו פשוט פועלים כך. אם אנחנו עוצרים לנתח את ההתנהגות, ברוב המקרים השכל ימציא לנו תרוץ והסבר. למשל, אם לא בא לי ללכת למסיבה, השכל ימצא תירוצים: מחר עובדים, זה משעמם, זה רחוק, אין לי מה ללבוש… רק התבוננות מעמיקה יותר תוכל לחשוף את הפחד שקיים שם ולזהות אותו בעוד מצבים.

פחד מהשינוי

שינויים בחיים בד"כ מרתיעים ומלחיצים אנשים ובמיוחד במקרה של חרדה חברתית. הרי אחרי שנשתחרר מהחרדה הזו, נתנהג בדיוק באופן שממנו אנו פוחדים כל כך. נדבר בחופשיות ובקול רם עם אנשים, נהיה פתוחים ומשוחררים ואנשים ישימו לב אלינו. הפחד הזה הינו מצב טבעי בהחלט מכיוון שהתודעה שלנו בטוחה שההתנהגות הסגורה והביישנית מגינה ושומרת עלינו.