כשהתחלתי להתעמק בנושא החרדה החברתית, הופתעתי מכמות המדריכים לטיפול בחרדה חברתית וביישנות שנמצאים ברחבי האינטרנט (רובם באנגלית). בתור מי שסבלה בעצמה מחרדה חברתית בעבר, התחלתי לקרוא אותם. הסתקרנתי לגלות אם יהיו שם עוד עצות מועילות. מהר מאד הבנתי שמי שכתב אותם לא חווה מימיו חרדה חברתית. יש שם עצות טובות איך להתנהג בארועים ובמסיבות אבל הן לא מתאימות למי שסובלים מחרדה חברתית.
למשל, יש שם עצה להתנהגות במסיבה: קחו כוס שתיה והסתובבו בין האורחים, מדי פעם עשו "לחיים" עם אחד מהאנשים, בלי לדבר, רק לחייך. הייתם מדמיינים את עצמכם ניגשים לאדם זר ועושים זאת? לי בחיים לא היה האומץ לכך.
או עצה כזו: "לפני שאתם יוצאים לארוע/מצגת ערכו לעצמכם שיחת עידוד לפני המראה, דמיינו איך אתם פועלים בפתיחות ובביטחון". הכל טוב ויפה ולבד בבית אפשר לדמיין הכל אבל מה קורה ברגע האמת?
ניסתי לדמיין מראש בבית, איך אני בטוחה, פתוחה, מדברת ויוצרת קשר עם אנשים בחופשיות, אבל במציאות כל מנגנוני ההגנה ודפוסי ההתנהגות הישנים שלי שבו לפעול בצורה אוטומטית. הייתי מודעת אליהם אבל עדיין כמעט ולא יכולתי להשתחרר מהם. היה לי מחסום פנימי חזק שמנע ממני לפעול כפי שרציתי. וגם אם בדרך נס קיבלתי אומץ להתנהג אחרת, הרגשתי מגושמת ולא טבעית.
קשה מאד לפעול בניגוד למנגנוני ההגנה שטבועים בנו עמוק ולכן המדריכים האלו יוכלו לעזור לכם אחרי שתטפלו בהם. טיפול שמנטרל את המנגנונים האלו יאפשר לכם לאמץ את העצות שמופיעות במדריכים ולהתנהג לפיהן בצורה טבעית וזורמת.
