איך לנהל שיחה זורמת ומעניינת
אחד המאפיינים של חרדה חברתית, הוא שגם בזמן שיחה עם אדם יחיד, השיחה לא זורמת. יש הרגשה של "אין לי מה להגיד", לא תמיד יודעים מה לומר ולפעמים נוצרות שתיקות מעיקות.
הכלל הראשון בספר המפורסם של דייל קרנגי "איך לרכוש ידידים והשפעה" אומר שאנשים אוהבים לדבר על עצמם. כשאתם מנהלים את השיחה כך שבן-שיחכם מדבר על עצמו, השיחה זורמת והאדם שאיתו אתם מדברים נהנה מהשיחה. אבל איך עושים את זה בלי שזה ישמע כמו חקירה?
בשנות ה-60 הופיעה לראשונה תוכנת מחשב בשם "אלייזה" (Eliza) אשר חיקתה פסיכולוג. במקרים רבים היא הצליחה להטעות אנשים שחשבו שהם מדברים עם אדם אמיתי. התוכנה יצרה אשליה של אינטליגנציה בעזרת מספר טריקים פשוטים שגם אתם יכולים לאמץ. לכם יש כמובן אינטליגנציה ואתם מסוגלים לנהל כך שיחה ארוכה מבלי להגיד למעשה כלום ולתת לאדם שאיתו שוחחתם הרגשה טובה.
כלים מעשיים לשיחה קלה
התחילו בכך שתתעניינו באדם השני – המשפחה שלו, במה הוא עוסק, תחביבים מיוחדים, דעתו על נושא מסויים (כלכלה, סרט, ספורט וכו'). אם ממש אין לכם איך להתחיל, דברו על משהו שקשור לסיטואציה בה אתם נמצאים, למשל מזג האוויר…
השתמשו בטכניקות הבאות בחוכמה:
- חיזרו על מה שהאדם אמר, במילים שלכם. לדוגמא: אימרו "מה שבעצם אתה אומר זה ש…". "אתה מתכוון ש…".
- השתמשו במילות שאלה פתוחות כגון: באמת?, אתה בטוח? אפשר להוסיף להן חזרה על מה שהאדם אמר. לדוגמא: באמת טיפסת על האוורסט?
- עודדו את האדם להמשיך ולדבר ע"י שימוש בביטויים "איך עוד", "מה עוד" ו- "מה באמת". לדוגמא: איך עוד זה מלהיב אותך? מה עוד מעניין אותך? מה באמת היית רוצה לעשות? מה באמת חשבת?
- מדי פעם, ספרו משהו משל עצמכם. כשהאדם השני מספר משהו שמזכיר לכם חוויה שלכם, אתם בהחלט יכולים לספר את זה. כך השיחה נשמעת טבעית יותר.
- בכל אחת מהדרכים האלו, חשוב מאד ליצור חיבור לאדם השני ע"י התאמה לשפת הגוף שלו ולשמור על אינטונציה מתעניינת.
שיחה על חרדה חברתית עם אלייזה
הנה שיחה שבה אלייזה מדגימה חלק מהעקרונות האלו. חלק מהתשובות של אליזה קצת מצחיקות ולא במקום. אתם כמובן יותר אינטליגנטים ויודעים איך לשלב את הכלים האלו בשיחה.
אלייזה: שלום, שמי אליזה, איך אני יכולה לעזור לך?
דליה: הי.
אלייזה: מה שלומך היום…על מה תרצי לדבר?
דליה: אני צריכה עזרה.
אלייזה: ספרי לי עוד…
דליה: אני חושבת שיש לי חרדה חברתית.
אלייזה: אבל את לא בטוחה שיש לך חרדה חברתית?
דליה: אני לא יודעת מהם הסימפטומים.
אלייזה: למה את לא יודעת את הסימפטומים?
דליה: בגלל שאני לא פסיכולוגית.
אלייזה: האם את נהנית לא להיות פסיכולוגית?
דליה: כן.
אלייזה: האם את בטוחה?
דליה: כן.
אלייזה: אנא אל תחזרי על עצמך!
דליה: אני מפחדת לדבר עם אנשים.
אלייזה: האם את נהנית לפחד מלדבר עם אנשים?
דליה: לא, זה מעציב אותי.
אלייזה: את קצת שלילית.
דליה: אבל אני עצובה ומדוכאת.
אלייזה: כמה זמן את כבר עצובה ומדוכאת?
דליה: כל החיים שלי.
אלייזה: ספרי לי עוד…
דליה: אין לי אף חבר בבית הספר.
אלייזה: זה מעניין.
דליה: אני בודדה.
אלייזה: כמה זמן את בודדה?
דליה: מאז הילדות.
אלייזה: אני לא בטוחה שהבנתי אותך לגמרי.
דליה: אין לי חברים ואני לא מדברת עם אף אחד.
אלייזה: באמת אין לך שום חברים ואת לא מדברת עם אף אחד?
דליה: למעשה יש לי חבר אחד, אבל אף אחד לא יכול לראות אותו.
אלייזה: את קצת שלילית.
וכך זה יכול להימשך עד אינסוף…